אנו משרד משפטי מאסטוניה שעבר בפועל את רגולציית המטבעות הקריפטוגרפיים: רישיונות, פיקוח, החמרת דרישות ויציאת חלק מהשוק מתחום השיפוט. במקביל, אנו עובדים מדי יום עם כלי בינה מלאכותית ומלווים פרויקטי בינה מלאכותית. לכן אנו מרשים לעצמנו לדבר לא מעמדה תאורטית, אלא מעמדת ניסיון.
רגולציה לשם רגולציה היא האטה
רגולציה הגיונית רק כאשר היא נותנת מענה לסיכון אובייקטיבי ומדיד. תחומים כאלה קיימים, אך הם מעטים: בינה מלאכותית בניהול תחבורה, במכשור רפואי, בתשתיות קריטיות ובמערכות העלולות לפגוע באדם פיזית או משפטית — לקבל החלטות על חירות, גישה לעבודה או אשראי.
מדובר במספר מצומצם של תחומים. כל היתר — מודל הכותב קוד, מנתח מסמכים, מייצר טקסטים ותמונות ומסייע לחוקרים — אינו נושא סיכון המצדיק משטר רישוי נפרד. במיוחד משום שהמודלים המובילים כבר כיום מושקים עם מנגנוני בטיחות מובנים, והמפתחים מתחרים גם בפרמטר זה.
כאשר רגולטור מבקש “להגביל משהו” בלי להבין עדיין מה בדיוק ומפני איזה נזק, אין זו הגנה על החברה. זהו פחד מפני מה שאינכם מבינים, המעוגן באקט נורמטיבי. מחירו של פחד כזה הוא חברות שהוחמצו, משרות שהוחמצו ומנהיגות שהוחמצה.
מה חל בפועל באיחוד האירופי כיום
כדי שהדיון יהיה ענייני, נבהיר מה נמצא בפועל בתוקף נכון לספטמבר 2026.
תקנת הבינה המלאכותית (AI Act, תקנה (EU) 2024/1689). החוק האופקי המקיף הראשון בעולם בנושא בינה מלאכותית נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2024 ומוחל בהדרגה לפי ארבע רמות סיכון: ככל שהנזק הפוטנציאלי גבוה יותר, כך הדרישות מחמירות יותר.
מה כבר חל:
- פרקטיקות אסורות (סעיף 5) — מפברואר 2025. דירוג חברתי, מערכות מניפולטיביות וסוגים מסוימים של זיהוי ביומטרי. מ-2 בדצמבר 2026 מתווסף להן איסור על מערכות ליצירת תמונות אינטימיות ללא הסכמה וחומרים של התעללות מינית בילדים.
- חובות של ספקי מודלים למטרה כללית (GPAI) — סעיפים 51–55 חלים מאוגוסט 2025. אלה כוללים תיעוד, ציות לזכויות יוצרים, ובמודלים בעלי סיכון מערכתי — הערכת סיכונים והפחתתם.
- חובות שקיפות (סעיף 50) — מ-2 באוגוסט 2026. הודעה למשתמש על אינטראקציה עם בינה מלאכותית, סימון תוכן שנוצר ודיפ-פייקים. עבור מערכות שכבר היו בשוק, סימון תוכן סינתטי נדחה עד 2 בדצמבר 2026.
מה נדחה — וזה מעיד רבות. ב-27 ביולי 2026 נכנס לתוקף Digital Omnibus on AI (תקנה (EU) 2026/1744), אשר דחה את החובות הכבדות ביותר:
- עבור מערכות עצמאיות בעלות סיכון גבוה (נספח III — HR, אשראי, חינוך, רשויות אכיפת חוק וכו’) — מ-2 באוגוסט 2026 ל-2 בדצמבר 2027;
- עבור בינה מלאכותית המשולבת במוצרים הכפופים לרגולציה ענפית (נספח I — מכשור רפואי, מכונות, תחבורה) — מ-2 באוגוסט 2027 ל-2 באוגוסט 2028;
- ארגזי חול רגולטוריים לאומיים חייבים להתחיל לפעול עד 2 באוגוסט 2027.
הסיבה לדחייה, שאותה ציינה הנציבות האירופית עצמה, היא שלא העסקים, לא גופי התקינה (CEN/CENELEC) ולא תשתית הערכת ההתאמה היו מוכנים. במילים אחרות, החוק נכתב לפני שהבינו כיצד ליישמו. זו ההמחשה הטובה ביותר לטענתנו: רגולציה המקדימה את ההבנה אינה פועלת אפילו עבור הרגולטור עצמו.
הרמה הלאומית. עד אוגוסט 2025 המדינות החברות נדרשו למנות רשויות פיקוח ולקבוע סנקציות. נכון לאביב 2026, רק מספר מצומצם של מדינות עשו זאת. באסטוניה טרם התקבל חוק יישום נפרד; העבודה מתבצעת על ידי משרד המשפטים והטכנולוגיות הדיגיטליות, ואילו המפקח על הגנת המידע (AKI) שומר על מוניטין של רגולטור פרגמטי ומידתי.
עמדתנו
-
אנו תומכים בפרויקטי בינה מלאכותית. באסטוניה, באירופה ומחוצה לה. לדעתנו, פיתוח הבינה המלאכותית הוא פיתוח האנושות, ואנו רוצים שחברות היוצרות אותה יפעלו כאן, במקום לעבור לתחומי שיפוט בעלי כללים ברורים יותר.
-
אנו בעד רגולציה של סיכונים אובייקטיביים — ורק שלהם. תחבורה, רפואה, תשתיות קריטיות והחלטות הנוגעות לזכויות אדם. כאן הדרישות מוצדקות, ואנו מסייעים לעמוד בהן.
-
אנו מתנגדים לרגולציות דרקוניות. מתנגדים לאיסורים “ליתר ביטחון”, למשטרי רישוי עבור מה שאינו גורם נזק, ולכללים שנכתבו ללא הבנת הטכנולוגיה.
-
אם קיימת רגולציה — נסייע לעמוד בה. סיווג המערכת לפי רמת סיכון, חובות הספק והמטמיע, תיעוד, שקיפות, עבודה מול רשויות פיקוח, היערכות למועדי היעד של 2027–2028 וארגזי חול רגולטוריים. ניסיוננו ברגולציית מטבעות קריפטוגרפיים לימד אותנו את העיקר: ציות לדרישות אינו מכשול לעסק, אלא דרך להמשיך לפעול כאשר הכללים משתנים.
הרגולציה צריכה להגן על אנשים, ולא להגן על הרגולטור מפני הצורך להבין את החדש. אנו נפעל לצד מי שבונים.
