תשובה קצרה
מזהה הישות המשפטית (LEI) נוצר לאחר המשבר הפיננסי של 2008, כאשר רגולטורים התקשו לזהות אילו חברות צפויות להפסיד מקריסת Lehman Brothers. בשנת 2011 ביקש ה-G20 מה-Financial Stability Board לתכנן מזהה חברות גלובלי אחד, והקודים הראשונים הונפקו בשנת 2012. מאז 2014 המערכת מופעלת בידי GLEIF, קרן ללא כוונת רווח בבזל, תחת פיקוח רגולטורים ברחבי העולם.
בנקים וברוקרים מבקשים לעיתים קרובות מחברות LEI, אך מעטים יודעים מה מקורו של הקוד בן 20 התווים. ההיסטוריה של ה-LEI מסבירה מדוע חברות פיננסיות מתעקשות עליו: רגולטורים תכננו את הקוד כדי להקל על ניטור המערכת הפיננסית. אם החברה שלכם זקוקה לקוד, תוכלו להגיש בקשה ל-LEI באופן מקוון דרכנו.
| שנה | ציון דרך |
|---|---|
| 2008 | Lehman Brothers קורסת |
| 2011 | ה-G20 קורא ל-LEI גלובלי |
| 2012 | תקן ISO 17442 פורסם, הקודים הראשונים הונפקו |
| 2013 | LEI Regulatory Oversight Committee מקבל אחריות |
| 2014 | GLEIF נוסדה, דיווח על נגזרים באיחוד האירופי עם LEI מתחיל |
| 2017 | רשומות LEI מתחילות להציג חברות אם |
| 2018 | כלל “אין LEI, אין מסחר” מתחיל באיחוד האירופי |
מדוע רגולטורים נזקקו למזהה גלובלי
כאשר Lehman Brothers פשטה רגל בספטמבר 2008, בנקים מיהרו לחשב את הפסדיהם האפשריים. קבוצה פיננסית גדולה מורכבת ממאות או אלפי ישויות משפטיות נפרדות, וכל בנק רשם אותן תחת שמות וקודים פנימיים משלו.
רגולטורים ניצבו מול אותה בעיה בקנה מידה גדול יותר. ללא מזהה משותף, לא יכלו לסכם את מידת החשיפה של חברות שונות לצד אחד לעסקה, ולכן הסיכונים התגלו רק לאחר שהנזק כבר נגרם.
מהחלטת ה-G20 ועד לקודים הראשונים
בפסגת קאן בנובמבר 2011, קבוצת הכלכלות הגדולות G20 ביקשה מה-Financial Stability Board (FSB), המתאם את הרגולטורים הפיננסיים שלהן, לתכנן מערכת LEI גלובלית. מנהיגי ה-G20 אימצו את המלצותיו ביוני 2012, ותקן ISO 17442, שפורסם באותה שנה, קבע את מבנה הקוד.
הרגולטור האמריקאי לנגזרים נזקק לקודים לדיווח על החלפות לפני שהמערכת הגלובלית התקיימה, ולכן בשנת 2012 מינה את DTCC ואת SWIFT להנפיק קודי ביניים. מדינות אחרות הקימו מנפיקים מוקדמים משלהן. Lehman Brothers Holdings קיבלה קוד כזה בדצמבר 2012, יותר מארבע שנים לאחר קריסתה, והרשומה שלה נותרה ב-מאגר ה-LEI הציבורי. עד אמצע 2014 הונפקו כמעט 300,000 מהקודים המוקדמים הללו, שנודעו כ-pre-LEIs, וכולם הפכו ל-LEIs.
מי מפעיל את מערכת ה-LEI הגלובלית
למערכת ה-LEI הגלובלית שלוש רמות. בראש נמצאת LEI Regulatory Oversight Committee, גוף של רגולטורים ובנקים מרכזיים המפקח על המערכת מאז ינואר 2013 וקובע את כלליה. במרכז נמצאת Global Legal Entity Identifier Foundation (GLEIF), שה-FSB הקים ביוני 2014 כקרן שווייצרית ללא כוונת רווח שמושבה בבזל.
GLEIF אינה מקצה קודים לעולם. היא מסמיכה את המנפיקים, בודקת את איכות הנתונים שלהם ומשאירה כל רשומה ציבורית. המנפיקים מהווים את הרמה השלישית: הם משווים את פרטי החברה למרשם העסקים שלה ומקצים את הקוד, כפי שמסביר המדריך שלנו בנושא מהו LEI. ממאי 2017, רשומות LEI החלו להציג גם חברות אם, כך שרגולטורים יכלו לראות מי הבעלים של מי.
כיצד ה-LEI הגיע לחברות רגילות
באיחוד האירופי, הגל הראשון הגיע ב-12.02.2014, כאשר החל דיווח על נגזרים וכל צד לעסקה נדרש להחזיק בקוד, לרבות חברות רגילות המגדרות סיכון מטבע.
הגל הגדול ביותר הגיע ב-03.01.2018, כאשר כללי MiFIR של האיחוד האירופי החלו לחול. מאותה עת, חברות השקעות נדרשו לזהות כל לקוח תאגידי באמצעות ה-LEI שלו בדוחות עסקאות, כלל שהענף סיכם כ-“אין LEI, אין מסחר“. לאחר תקופת מעבר של שישה חודשים, ברוקרים באיחוד האירופי לא יכלו עוד לבצע את רוב העסקאות עבור חברה ללא קוד. זו סיבה מרכזית לכך שאירופה מהווה את רוב ה-LEI בעולם, כפי שמראות סטטיסטיקות ה-LEI שלנו.
קבלת LEI עבור החברה שלכם
LEI מכל מנפיק מוסמך תקף ברחבי העולם. אנו עובדים עם WM Datenservice, מנפיק מוסמך בידי GLEIF בפרנקפורט, ומשרתים חברות מכל מדינה. מלאו את טופס הבקשה ל-LEI שלנו, והקוד מגיע בדרך כלל בתוך יום עסקים אחד או שניים.
שאלות נפוצות
Financial Stability Board תכנן את מערכת ה-LEI לבקשת ה-G20 לאחר משבר 2008. GLEIF מפעילה אותה תחת פיקוח LEI Regulatory Oversight Committee.
איש אינו בעליה במובן המקובל. GLEIF היא קרן שווייצרית ללא כוונת רווח שהוקמה בידי ה-FSB וממומנת מאגרה שמנפיקי LEI משלמים עבור כל קוד, ולא על ידי ממשלות.
